הבחירה הנשמתית להיוולד במזרח התיכון

בתקשור של התכנית הנשמתית עולה לעיתים מידע בנוגע לקבוצת הנשמות אליה הנשמה שייכת.

המידע הזה מגיע בדרך כלל בהקשר של ייעוד הנשמה ובנוגע למה שהנשמה עוסקת בו במרחב שבין הגלגולים.

קבוצת הנשמות אליה אנחנו משתייכים היא הקבוצה איתה הנשמה עוברת הכשרות בין הגלגולים שקשורות בייעוד המשותף להן. לפעמים בני הקבוצה יורדים אל הגלגולים ומתפזרים באזורים שונים של כדור הארץ ולפעמים יש להם משימה משותפת בה רבים מהם ייפגשו באותו גלגול או באותו אזור של העולם.

את הקטע הבא תירגמתי עבורכם מאחד הספרים של דולורס קאנון. דולורס קאנון היא מטפלת בהיפנוזה אשר תיעדה בספריה את הדיווחים המרתקים שהועברו דרך הלקוחות שלה תחת היפנוזה מלאה (כשהם לא זוכרים ולא מודעים כלל למה שנאמר). בסשנים האלו חלקים שונים של הנשמה ומדריכים רוחניים מדברים דרך האדם שנמצא במצב היפנוטי.

בחרתי לתרגם את הקטע הזה דווקא כיוון שהוא נוגע לחיינו כאן במזרח התיכון והוא ממחיש את נושא הבחירה הנשמתית של נשמות להגיע לכאן בזמן הזה כדי לתרום לריפוי ולפתרון של הסכסוך האזורי.

החלק לקוח מפרק 6 בספר: 

The Convoluted Universe – Book Four – Dolores Cannon

Chapter 6 – The Planning Stage.

Ozark Mountain Publishing

"אמבר: 'זו הקבוצה שלי. הקבוצה בה אנחנו עובדים יחד. הקבוצה שלנו. היינו בהרבה גלגולי חיים יחד. אנחנו לא בגוף הפיזי עכשיו. גם כשאנחנו בגוף וגם כשלא, יש חלק מאיתנו שתמיד נמצא כאן.'

דולורס:  'זה מעניין.'

אמבר:   'זה לא נחווה בדיוק באותו האופן, אבל כולנו כאן.'

להרגשתי זו היתה הצהרה מאוד חשובה, שגם כשאנחנו בכדור הארץ בגוף פיזי חלק מאיתנו תמיד

נשאר במימד הרוחני. 

דולורס:  'האם אתם אוהבים להיות ביחד?'

אמבר:   כן, מאוד. אנחנו עובדים טוב ביחד.

דולורס:  'אז כשאתם חוזרים לגלגול ארצי אתם מגיעים לפעמים ביחד?'

אמבר:   'כן.'

דולורס:  'אז ככה אתם לא לבד.'

אמבר:   'נכון.'

דולורס:  'מה קורה עכשיו בקבוצה?'

אמבר:   'הם שואלים למה לקח לי כל כך הרבה זמן להגיע. הם ידעו שאני מחכה בחוץ, הם לא מאמינים ששכחתי שהם כאן. ניגשתי לספרים ואז יצאתי החוצה כדי לנוח ושכחתי שזה מה שאמור לקרות אחר כך. איך שכחתי מהם? הם מדהימים, זה מרגיש כל כך טוב להיות איתם שוב. כל כך נחמד. הם יושבים סביב שולחן ומדברים. השולחן הוא לא שולחן רגיל, הוא שולחן אינטראקטיבי. זה נראה כאילו יש עליו מפה שקופה וכשאת נוגעת בנקודה מסויימת הוא מתפקס על מקום מסויים וכשאת נוגעת שוב את יכולה לראות את האנשים שחיים במקום. זה כמו Google Earth, רק שכשאת לוחצת על המיקום את יכולה ממש לבקר בו. הם מתכננים את גלגול החיים הבא. הם אף פעם לא מצליחים להסכים על שום דבר. כל אחד רוצה ללכת למקום אחר. הם עכשיו בונים תכנית והם חיכו לי בשביל זה. הם חושבים שהמקום הזה הכי חשוב ואנחנו צריכים ללכת למקום שבו אנחנו יכולים לתרום הכי הרבה. ומישהו בצד השני של השולחן אומר: 'אנחנו יכולים להיות בכל המקומות בו זמנית. מה זה משנה?' אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות יחד, אנחנו רוצים להתחיל את החיים באותו מקום.'

דולורס:  'אז הם מסתכלים על המפה ומנסים להחליט?' 

אמבר: 'כן, הם מנסים להחליט מהו המקום הבא שנכון ללכת אליו. הם משתתקים ברצינות עכשיו.          אנחנו לא יודעים אם אנחנו מוכנים לשלב הבא.'

דולורס:  'אבל אתם רוצים ללכת יחד?  אתם לא רוצים ללכת לבד?' 

אמבר:   'אנחנו נלך יחד. חלק מאיתנו מרגישים שאנחנו צריכים להגיע למזרח התיכון. הקבוצה שלנו       תלך לאן שהיא צריכה ללכת ותעשה מה שהיא צריכה לעשות. אנחנו יודעים שלפעמים כדי לעשות את מה שצריך לעשות זה אומר שתקופת החיים שלנו יחד תהייה קצרה.'

דולורס:  'האם יש לכך סיבה?' 

אמבר:   'זה חלק מהעניין. אנחנו רואים רק רסיסים מהסיפור ועל כל השאר אנחנו צריכים פשוט  לסמוך. אני כל כך שמחה לראות אותם וכל כך שמחה שאני יכולה לחזור לכדור הארץ איתם, עם הקבוצה שלי. אבל אני גם קצת עצובה שאנחנו בוחרים סיפור חיים כל כך קשה לסיבוב הבא.'

דולורס:  'אבל בגלגול האחרון שלך לא חיית גלגול חיים ארוך.'

אמבר:   'נכון. אבל הגלגול הבא יהיה קשה יותר. הוא יהיה קצר עבור כולנו. בגלגול האחרון היו חלק        שחיו חיים יותר ארוכים ולמרות שאני נהרגתי היו לנו חיים טובים יחד. בגלגול הבא חלק מאיתנו יצטרכו לשחק תפקידים קשוחים.'

דולורס:  'מראים לכם מה אמור להיות?'

אמבר:   'כשאנחנו נוגעים במפה ומגיעים למיקום הזה אנחנו רואים חלק מהאירועים האפשריים. אני        רואה יהודים, אני רואה את פלסטין ואני רואה הרבה דם. ואני רואה שנהייה בשני צידי המתרס.'

דולורס:  'האם יש לכך סיבה?' 

אמבר:   'זה כדי שנוכל להתאחד, לשלב זרועות. יהיו הזדמנויות עבורנו להפגש ולהתאחד. באותה          המידה יהיו גם הזדמנויות בשבילנו להשמיד זה את זה באותו גלגול חיים. תהיה לי הזדמנות נוספת לעזור למשפחה שלי.'

דולורס:  'אני תוהה מהי התכלית של כל זה.'

אמבר:   'כשיש קונפליקט את חושבת: 'מהי התכלית? מה ההיגיון בזה?'  לא נראה שיש בזה הרבה         היגיון אבל אנחנו חייבים לנסות ליצור את החיבורים. להראות שאנשים הם יותר דומים מאשר שונים. הקבוצה שלנו החליטה שלשם אנחנו הולכים. נשאר רק לבחור את התפקידים ולכן הם חיכו לי. כבר דיי ברור מה יהיה התפקיד שלי אני רק לא יודעת באיזה צד של המתרס אני אהייה.'

דולורס:  'האם את יכולה לראות גלגולי חיים נוספים שאת אמורה להכנס אליהם? האם את יכולה            להסתכל כל כך קדימה?" אני כמובן כיוונתי לחייה הנוכחיים כאמבר.'

אמבר:   'הם מראים אבל הם גם מקניטים אותי על זה שאני כמו תמיד נוטה לקפוץ קדימה ולהתפזר       אז אני צריכה להתרכז בדבר דבר ואני יודעת שאחרי הגלגול הקצר הזה במזרח התיכון יהיה  לי גלגול חיים אחר לגמרי. אבל אני לא יכולה להיות מוסחת כרגע כי זה יפגע לי באומץ הנדרש לי כדי להכנס לגלגול הזה במזרח התיכון ולעשות את מה שאני צריכה לעשות.'

דולורס:  'הם לא יכולים להראות לך יותר מדיי בבת אחת, נכון?'         

אמבר:   'נכון.'

דולורס:  'זה הגיוני. אז בכל פעם את חוזרת למקום הזה?'

אמבר:   "כן. ואני פוגשת כאן את הקבוצה שלי ואנחנו מדברים ומתמלאים באנרגיה אחד של השני.          כשאני מתערבבת עם האנרגיות שלהם אני מזהה את חלקם. ואלה שנמצאים בקצוות אני לא  ממש רואה. אבא שלי כאן, חבר שלי, רוב, כאן. ויש עוד, אבל אני לא יודעת בביטחון מי הם בחיים הנוכחיים שלי.'

חייה הנוכחיים.

דולורס:  'אז את צריכה לחיות את גלגול החיים הקצר לפני שאת נכנסת לגלגול של אמבר.' 

אמבר:   'כן.'

דולורס: 'חשוב שתעשי את זה קודם?'

אמבר:   'כן.'

לא רציתי להיכנס לאותו גלגול לכן הקפצתי אותה לרגע סיום החיים והיא עשתה שם את מה שהיא אמורה היתה לעשות והקבוצה חזרה יחד למימד הרוחני. רציתי לקחת אותה לרגע שבו היא מחליטה להכנס לחייה הנוכחיים כאמבר.

 דולורס:  'חזרתם יחד למימד הרוחני. מה את יכולה לומר בנוגע לגלגול החיים במזרח התיכון?  האם        מילאת את תפקידך כראוי?'

אמבר:   'אני חושבת שכן. בגלגול הזה במזרח התיכון חלקנו מוסיקה. יכולתי לראות שהוא לא אכזרי       ומרושע והוא יכול היה לראות עליי את אותו הדבר וזה מה שלקחנו איתנו.'

דולורס:  'מה קרה שהפך את זה לגלגול חיים קצר?'

אמבר:   'היה פיצוץ, יריות ומתתי.'

דולורס:  'אבל למדת דברים מהגלגול הזה, לא?'      

אמבר:   'כן. היה בי משהו שידע תמיד להסתכל בעיניים של האחר ולראות מה נמצא מאחוריהן. לא כולם רעים. הם רק אנשים.'

דולורס:  'אנשים שחיים את חייהם.'"

אני ממליצה כמובן על כל הספרים של דולורס קאנון ואני יודעת שהתרגום של חלקם לעברית נמצא בימים אלה בעבודה (יחד עם זאת, התכנים בספרים האלו מאוד גבוהים ופחות מומלצים למי שהנושא יחסית חדש לו). מה שחשוב היה לי להעביר בקטע הזה זה שכולנו נשמות ושסיפורי החיים שלנו נכתבו מראש עם תכלית ברורה ובמטרה לתרום לשיעורי ההתפתחות של האנושות כולה. ההבנה הזאת מאפשרת נקודת מבט נוספת על החיים שלנו בכלל ובמזרח התיכון בפרט.